Image

הכיתה כזירת התרחשות

הנטייה להפעלת תוכניות התערבות בתוך הכיתה תפסה תאוצה רבה בשנים האחרונות ושוב ושוב נשמעת קריאה ליישום תוכניות אלו במטרה לסייע להתפתחות הרגשית והחברתית של התלמידים.
נבנו תוכניות שונות ומגוונות תחת כותרות שונות. התיאור המוצלח ביותר של מטרת תוכניות אלו אומר שתוכניות אלו באות  לפתח כישורים התנהגותיים המבוססים על אפיונים אישיים מוכרים ומקובלים, ערכים ועמדות הנחשבים לחשובים לחיי חברה בריאים ויצרניים.

למרות שכיחותן של תוכניות ההתערבות, לא העלה המחקר בתחום תוצאות חד משמעותיות לגבי השפעתן של תוכניות אלו. המחקר תומך בכך שהיעילות המוגבלת של תוכניות אלו משקפת יותר את פיתוח התוכנית ואת בהירותה מאשר את האפקטיביות שלה. הכישלון של תוכניות אלו נובעת מכך שחסרה תפיסה ורציונל שינחו את בחירת הנושאים והפעילויות, חסרה מסגרת קונספטואלית להתפתחות החברתית-רגשית של התלמידים. למרות כוונותיהם הטובות של היועצים אין שימוש נכון בתוכניות (פעילויות מנותקות בלי רצף, זמן מוגבל) ואין הפעלה בתור תוכנית מקיפה ומערכתית, כך שיעילותה של התוכנית מתערערת.

הפסיכולוגיה האדלריאנית מציעה מסגרת תיאורטית שימושית כבסיס לפיתוח תוכניות התערבות. הגדיר בריאות נפשית כ"עניין חברתי". מושג זה מתאר את הפרט כבעל אוריינטציה לאחר/לקהילה, בעל תחושת חיבור, קשר לעולם ולאחרים על בסיס שיווין ושיתוף פעולה. הבריא בנפשו הוא בעל הזיקה לחברה ולקהילה, מסוגל להבין ולעריך חוות דעת של אחר, מתנהג בשיתוף פעולה ובאחריות ותורם- משרת את האינטרס החברתי. אדם כזה הוא יותר מרוכז באחר ובעל עניין קונסטרוקטיבי בחיים ככלל. אדלר מייחס את כל הבעיות של ילדים ומתבגרים להתפתחות לא מספיקה של העניין החברתי.

המודל ההתפתחותי הזה לבריאות נפשית נשען על השלבים הבאים:

בריאות נפשית הנה מדד להתנהגויות של שיתוף פעולה ואחריות לחיים חברתיים. אנו כולנו נולדים עם יכולת, אך חייבים לפתח יכולת זו באמצעות אימון בבית, בביה"ס ובקהילה.

יש ללמד את הפרט את הכישורים של חיים בריאים נפשית. במילים אחרות , היכולת המולדת מתפתחת באמצעות אימון בכישורים חברתיים. המיומנויות החברתיות לפי אדלר הם: א. הבנת העצמי והאחרים ב. כישורי אמפטיה ג. כישורי תקשורת בין אישית ד. כישורי שיתוף פעולה ה. תרומה אחראית ואחריות בכלל

עמדות אישיות הן פועל יוצא של כישורים בסיסיים אובייקטיבים המתפתחים תוך כדי למידה ושליטה במיומנויות. כלומר, ככל שהילד גדל ורוכש את הכישורים החברתיים של בריאות נפשית, מהווים אלו כלי הערכה סובייקטיבי לבחירות התנהגותיות שלהם ושל האחרים בהתבסס על מידת ההשתקפות של חמשת המיומנויות שהוצגו.

Scroll to Top