חברה אזרחית מעמידה את הפרט בראש סדר העדיפויות ובראש סולם העדיפויות הלאומי, ארגון זה מציף סוגיות שבעבר לא נחשפו לעיני כול ( זכויות אדם, סגנון חיים וכיו"ב ) זאת מטעמים שונים, חלקם פשוט מחוסר מודעות ומחוסר חשיבות ברוח אותה תקופה, ואילו כיום עניינים אלו זוכים לעדנה וחשיפה בזכות ארגונים אלו.
ניתן לומר כי חברה אזרחית פועלת באופן התנדבותי, רוב מסגרותיה וממלאי התפקידים בה פועלים בהתנדבות וכל זאת תחת מסגרת המדינה ולא מחוץ לה, תחת הכותרת חברה אזרחית פועלים כל הארגונים האזרחיים והחברתיים כחלק מהמדינה וכחלק "במשחק" הדמוקרטי על מנת לספק צרכים ציבוריים. ארגונים אלה אינם מזוהים רק עם החברה הבורגנית, בתוכם קיימים לא מעט קולות מחאה וביקורת על המצב הקיים, כמובן כאשר המצב לדעתם מחייב זאת. יכולתם של ארגונים חברתיים אלו לפעול תלוי במידה רבה בשיתוף הפעולה ביניהם, וכן במידה במודעות לכוחם ולהשפעתם הפוליטית.
חשיבותה של חברה אזרחית בתוך מדינה דמוקרטית היא חשובה ומכרעת כי היא מעלה למודעות נושאים חברתיים שלא תמיד זוכים לתשומת לב מהמדינה ולא תמיד מצליחים להגיע לאור הזרקורים של התקשורת. יש לה גם יכולת לקחת מקרה פרטי של אזרח ולהשליך אותה לציבור שלם שיש לו את אותה בעיה. כלומר שהבעיה הפרטית של אזרח הקטן היא לא בהכרח רק שלו אלא משותפת לציבור שלם. יכולת נוספת היא יצירת אינטרסים וערכים משותפים למען מאבק בממסד. כלומר, ככל שתהיה יותר מודעות לבעיה יוכלו האזרחים (או הארגונים) להתאגד יחידיו וליצור כוח משמעותי במאבקם נגד המדינה.
פעילות זאת במסגרת החברה האזרחית והעוסקים בתכניה מרחיב את העשייה החברתית בתחומי חיים רבים ומחזק את אופייה הדמוקרטי של המדינה, על ידי מימוש זכותם של האזרחים להתאגד הלכה למעשה, ביצוע מגוון פעילויות המגבילות את כוחה של המדינה, העלאת נושאים ציבוריים לסדר היום. תפקיד נוסף אותו החברה האזרחית מבצעת הינו מתן שירותי חברה ותרבות, תוך קיום של שיתוף פעולה עם המגזר הפוליטי והכלכלי.
מקובלת כיום ההבנה כי נוכח מהפכות חברתיות בעבר, אין מדובר בחברה אזרחית הפועלת בתחום הפוליטי ב"מובן הצר" אלא כזו שפועלת לכונן תפיסה חברתית חלופית לזו שמציגה המדינה כריבון, גם לגבי המדינה הליברלית היות וגם היא מפעילה מנגנוני שליטה שמטרתם היא הגבלת מעורבות חברתית אזרחית.
