קיימים גרגרים אדומים נפלאים הגדלים ברחבי העולם ואנשים ממקומות שונים קוראים להם בשמות שונים. הרבה אנשים דוברי אנגלית קוראים להם "וולפברי" וכיום אפילו הרבה יותר אנשים דוברי אנגלית קוראים להם "גוג'י ברי". אבל בעצם זה אותו הדבר.
כפי שכולנו יודעים, המדע מקצה שני שמות לטיניים לכל אורגניזם בוטני, הגזע והזן. שני צמחים שהם אפילו במעט שונים אחד מהשני, יש שמות שונים לזנים. לכן אם לשני צמחים יש אותם שמות של הגזע והזן, הם אותו הצמח. אנשים יכולים לקרוא להם בשמות שונים, אבל זה לא משנה את העובדה שהם למעשה אותו הדבר.
לצמח הגוג'י ברי/וולפברי שהסוג שלו הוא אטד יש שני זנים קרובים זה לזה. זן אחד ידוע בשם אטד פראי והשני הוא צ'נזיס. שני הזנים צומחים בהרבה מקומות על פני האדמה.
מכיוון שאנשים במדינות שונות מדברים שפות שונות, זה לא מפתיע שהאנשים הסינים והטיבטים לא קוראים לפירות היער האלה וולפברי. בסין קיימים הרבה ניבים. הצמח לעיתים קרובות נקרא גאוצ'י (gǒuqǐ) ופירות היער נקראים גאוצ'יזי (gǒuqǐzi – המשמעות של ה"זי" היא פירות יער").
"גוג'י" היא הגייה פשוטה של "גאוצ'י".
ניתן למצוא מילה דומה בשפות אחרות. לדוגמא, בקוריאה פירות יער נקראים "גאוג'יג'ה" ובתאילנד זה ידוע כ"ג'או ג'ה". בטיבט קיימים הרבה שמות פירות יערות, כגון, קאוקי, קאו קי ג'י, קואק קאו, קאו ג'י וקיאו קי. ביפן הצמח נקרא קוקו והפרי ידוע כקוקו נו מי או קוקו נו קאג'יטסו.
ב 1973, התחילו להשתמש במילה "גוג'י" בפעם הראשונה באנגלית כדי שלדוברי האנגלית תהיה מילה עבור פירות היער שדומה למילים בשפות האסיאתיות. מאז, המילה "גוג'י" נוצלה על ידי משווקים רבים מכיוון שפירות היער הופיע ביותר ויותר חנויות של מזונות טבעיים בארצות הברית. משתמשים במילה החדשה "גוג'י" באופן די נפוץ כיום.
לא ברור המקור של המילי "וולפברי". תיאוריה אחת מגיע מהמקום "ליקיה", השם העתיק של אנטוליה בטורקיה, ו"ליקיה" יכולה להישמע באטד פראי (Lycium Barbarum). המשמעות של ברברום היא שצמח הוולפברי הגיע ממקום אחר במקור, מקום כמו סין.
אבל זה לא מסביר מדוע יש בפנים את המילה "וולף" ולכן קיימת אפשרות שהאטד הפראי (Lycium Barbarum) מגיע מהמילה היוונית "לייקוס" או "וולף" (זאב) . זאבים אוכלים פירות יער ופירות אחרים כדי לקבל את הסיבים הדרושים בשביל הדיאטות שלהם. הם גם אוכלים עגבניות, משמעות השם הלטיני הוא "אפרסק זאב" ((Solanum lycopersicum. ניתן לראות את המילה "לייקוס" או זאב בלטינית.
הזן של העגבניה (סולנום) כולל זן נוסף בשם lycocarpum שמפורש כתפוח הזאב. העגבנייה הצהובה בגודל בינוני לא מוכרת להרבה מאיתנו מפני שהיא גדלה בדרום אמריקה. הזאבים בדרום אמריקה אוכלים אותן! זה לא אותו הצמח כמו העגבנייה שאנחנו רגילים אליה בצפון אמריקה.
הגוג'י ברי והוולפברי הם ממשפחת הסולניים וכך גם העגבניות! הסולניים הם מקור חשוב של מזון ותבלינים. הזנים הסולניים כוללים תפוחי אדמה, חצילים, עגבניות, פלפלים, פלפלים חריפים, אטרופין, דטורה, טבק, דודא, וולפברי והרבה נוספים.
הרבה מהזנים במשפחת המזונות החשובה הזאת משמשים להכנת תרופות צמחיות על ידי אנשים מקומיים מכל רחבי העולם. לחלק מהם יש מאפיינים פסיכו-אקטיביים. הגוג'ו ברי הם אגדה כצמח מרפא ושימשו כך במשך מאות שנים בהרבה מדינות.
לגוג'ו ברי ווולפברי יש הרבה שמות נוספים כמו בוקסתורן, עץ התה של הדוכס מארגיל, צמח הנישואין, בוקסדורן, קמבורנה, הוולפברי הסיני והשסק האדום.
הנקודה היא שהאטד הפראי ((Lycium Barbarum וה Lycium Chinensis הם זנים שונים לחלוטין, צמחים שונים לחלוטין. להרבה אנשים יש שמות שונים עבורם. הם טוענים לדוגמא כי "האטד הפראי הטיבטי" (Lycium Eleagnus Barbarum) הוא הגוג'י ברי ההימלאי האמיתי למרות שלמעשה לא קיים זן כזה.
אין ספק שלשני הזנים הללו יש מאפיינים רפואיים ותזונתיים שונים מפני שהם זנים שונים.
למעשה, זה לא רק שהזנים שונים אחד מהשני, זה גם נכון שסוגים שונים של כל מין שונים מבחינת כימית וכתוצאה מכך שונים גם מבחינה תזונתית.
באזורים הרריים בטיבט ובצפון סין קיים אזור הידוע בשם "חגורת גוג'י" (Goji belt), אזור גבוה ופורה שבו צמחי הגוג'י מעובדים וגדלים בשטח. האיכות הגבוהה ביותר של הגוג'י ברי מיוצרת במיקום ובאקלים הטובים וזה נמצא ב"חגורת הגוג'י". זה בגלל המים הטהורים ואדמה שעשירה במינרלים שנשטפו מההרים הגבוהים.
המאבק הפוליטי בין טיבט לסין ידוע היטב. קיים מאבק פוליטי בין טיבט וסין שמגדיר את הגוג'י ברי.
מנקודת מבט מערבית, זה פשוט מבלבל.
בנוסף, השם "טיבט" נושא עמו מיסטיקה שלא ניתן לטעות לגביה. לכן זה פשוט עבור משווקים מערביים לנצל את זה בטענה שהגוג'י ברי הטיבטי טוב יותר מכל השאר. אך כפי שהראינו, מנקודת מבט מדעית,
ה"גוג'י הטיבטי" לא קיים.
טיבט, מדינה שהיא יותר אנכית מאשר אופקית, בעיקר יבשה, עקרה וצחיחה עם מעט דרכים בקרב ההרים הגבוהים בעולם והיא לא מפורסמת בגלל החקלאות שבה. היא צמודה לסין. הגבולות הפוליטיים באמת לא משנה לאדמה או לצמחי הגוג'י. במקום, כפי שצוין, האדמה והאקלים הם גורמים חשובים בגידול של וולפברי סיני וגוג'י ברי.
לפירות היער בעלי האיכות הכי גבוה יש את הרמות הגבוהות ביותר של גליקונוטריינטים והם צומחים במחוזות נינגשיה ושינגיאנג שבסין, ליד "חגורת הגוג'י". באזורים אלו יש עונות גידול יוצאות דופן, אדמת אלקליין לא רגילה, כמות משקעים נאה ותנודות קיצוניות של טמפרטורות בין 40 ל 26- מעלות.
חגורת הגוג'י מייצרת ארבע דרגות של פירות יער: סופר, מלך, מיוחד ורמה א'.
פירות היער הגדולים ביותר נקראים "סופר" והגדולים אחריהם נקראים "מלך" וכך הלאה. אתם עלולים למצוא משווקים מפרסים את הפירות יער שלהם כגדולים ביותר אבל אלו עדיין אותם פירות יער, האטד הפראי (Lycium Barbarum). אלא אם כן מדובר על Lycium Chinensis.
וולפבריס וגוג'י ברי הם נפלאים. זה פשוט עבור פוליטיקאים ומשווקים לבלבל ולפזר עשן סביב הצעות של גוג'י ברי או מיץ גוג'י. עם זאת, שום דבר לא מאפיל על העובדה המרכזית שפרי היער הקטן והייחודי הזה הוא תחנת הכוח התזונתית הגדולה בעולם!
