כיום יותר ויותר אנשים בונים את בתיהם מעץ. הם מאסו בבניית הבטון שלוקחת המון זמן ורוצים משהו הרבה יותר פשוט. מחסן עצים באזור הרצליה הוא הפתרון המושלם בשבילך ובשביל הבית החדש שלך. בשנת 1921, רכש יהושע חנקין, גואל אדמות הארץ, כ- 16 אלף דונם מהכפרים אל-חראם וג'ליל . "קהיליית ציון" (חברה ציונית אמריקאית), רכשה ממנו 14 אלף דונם אותם הציעה למכירה ליהודים בארצות הברית באירופה ובארץ ישראל. ביום ראשון, 23 בנובמבר 1924 (כ"ו חשוון תרפ"ה), בשעת בוקר מוקדמת התייצבו שבעה חברי קבוצת החלוץ בדרכם לעלות על הקרקע. תלאות הדרך רמזו על הקשיים הצפויים להם ובמידה רבה של נחישות עזה ואמונה גדולה המשיכו השבעה אל השטח המיועד.
הקבוצה כללה את שמעון זאב לוין (יוצא אמריקה), יצחק בינדר (יוצא גרמניה), יוסף דוד בוהוקוב, משה כהני, ויהושע אבני (שלושתם יוצאי ליטא), יעקב גוטהרץ (יוצא אוסטריה) ונחמיה גינצבורג (עלה ארצה מרוסיה בילדותו). השבעה עצרו על רכס כורכר שומם והקימו צריף ראשון למגוריהם בצלע המערבית של אחת הגבעות (היום בית הספר ויצמן).
השבעה האלה והצריף הראשון מסמלים את האמונה בחזון הציוני, חזונו של בנימין זאב הרצל אשר על שמו נקראה הרצליה. חרף הקשיים והבדידות הם החלו בפיתוח היישוב. משפחות נוספות הצטרפו, ומספר חדשים מאוחר יותר נערכה הגרלת המגרשים בין 100 המשפחות הראשונות, בהן 25 משפחות מקבוצת "בני בנימין" אשר החלו בעיבוד חקלאי של האדמות. בין השנים 1935-1926, חל גידול משמעותי במושבה הרצליה. הוקמו שכונות חדשות, ניטעו אלפי דונם של פרדסים ומטעים ופותחו ענפים חקלאיים. בשנת 1926 נפתח בית הספר הראשון, לימים, ביה"ס וייצמן. בשנת 1931 כבר מנתה אוכלוסיית המושבה 1,210 תושבים. בהיותה מוקפת מכל צד בכפרים ערביים ומאהלי בדואים, נאלצו תושבי הרצליה להערך להגנה עצמית במסגרת ארגון ה"הגנה". המנהרה הרומית העתיקה הפכה לאתר מטווחים ואימונים, ובחופי הרצליה עסקו אנשי המושבה בקליטת ספינות מעפילים אשר מאוחר יותר הונצחו באנדרטה לזכר המעפילים הניצבת עתה בכניסה לעיר, על כביש חיפה – תל-אביב ("צומת הסירה"). לכן חשוב מאד שיהיה לך מחסן עצים באזור הרצליה, כיוון שאתה יודע איך אתה מתחיל לבנות את הבית אבל אתה לא יודע איך זה מסתיים.
