סטיב ג'ובס עבד בתחילת שנות השמונים על המחשב הראשון בחצר בית של השכנים. בראשית מחשבתו היה לייצור מכשיר שיוכל לעזור לאדם לבצע את מטלותיו הרבות ולהקל עליו קצת את החיים. הקלה ויעילות עמדו לנגד עיניו. ספק אם הוא שיער עד כמה ההצלחה הטכנולוגית שלו תשנה את פני האנושות וההתנהגות שלה ביום יום. בעיקר את האופן בו אנחנו מתקשרים אחד עם השני.
המכונה הזו שנקראית מחשב, תחילה נועדה כדי לעזור למוח האדם לחשב ולארגן את המידע מחשב. לא פלא שהשימוש הראשוני היה בשביל עסקים ותאגידים גדולים. שם היה המידע הגדול שהמכונה הייתה צריכה להתמודד איתו. ככל שהתקדמו השנים היה אפשר לראות שהמחשב הפך לשימוש ביתי ויותר והאופן שבוא אנשים השתמשו בו השתנה עם הזמן.
בהמשך דרכו הוא שימש את התעשייה. הוא אמנם ייעל את העבודה אבל המסקנה ממנו הייתה ברורה- הוא פתר בעיה אחת אבל יצר אחת אחרת. המכונה הזו שיודעת לחשב וגם לחשוב במקום בני האדם, יצרה יתרון חשוב מאד אצל המעסיקים אבל חסרון גדול אצל העובדים. במקום ידיים עובדות הגיעו מכונות שהחליפו את בני האדם. מחשבים כתחליף לבני האדם נראה כפתרון לא רע בכלל כאשר המעסיקים ויתרו על העסקת אנשים ובמקום זה תכנתו את המכונות כדי שיעשו את המטלות במקום העובדים. זה יצר מצב חברתי לא פשוט בכלל שבו בעצם המכונה מחליפה את האדם. העובדים שפוטרו היו צריכים לחפש עבודה חדשה. בתהליך של שנים קדימה הם לא רק היו צריכים לחפש עבודה חדשה אלא גם להתאים את עצמם למציאות הטכנולוגית המתחדשת. לכן יותר ויותר אנשים פנו לעסוק דווקא מהצד השני של המכונה והתחילו ללמוד תכנות, מחשבים וכל נושא שקשור לאופן שבו מכונות עובדות. במקום להיות בצד שנפגע בני האדם הבינו את הפוטנציאל ואת היכולת לשלוט במכונות וכך גם העשירו את חשבון הבנק שלהם. בשביל הרבה אחרים המצב לא היה מעודד. הם נדדו מעבודה לעבודה כאשר העצם נוצר בו מצב חברתי חדש שהטכנולוגיה היא זו שקובעת את קצב קידומה של החברה האנושית.
