מיתוג הוא הציפייה שהצרכן חש לחוויה מאד מסוימת, שהמוצר הממותג מבטיח לו.
המיתוג כיום עובר שינויים מרחיקי לכת. אם בעבר רוב יצרני המותגים היו גם בעלי המותגים שלהם, בהווה המצב כבר שונה. הצרכן מקבל יותר ויותר השפעה. כמו לדוגמא באתרים של נייקי וליווייס מציעים להתאים כל אחד מהדגמים שלהם בדיוק לפי צורכיהם ומידותיהם.
מיתוג משפיע עלינו באמצעות חמשת החושים שלנו: ראייה, מישוש, קול, ריח וטעם. לכל אחד מהחושים האלו תפקיד מרכזי בבחירת המותג והמעקב של הצרכן אחריו.
המותג החזותי- הראייה הוא החוש המפותח ביותר ולעיתים קרובות הוא גובר גם על ההיגיון. בניסוי שערך ב1988 ד"ר רות עם צבע ומים, הוא צבע משקה בטעם לימון בדרגות עוצמה שונות וביקש מקבוצת סטודנטים לנחש איזה משקה הוא המתוק ביותר. כל הסטודנטים טעו כי חשבו שהצבע הכהה ביותר הוא גם המתוק ביותר וההיפך היה נכון.
גם "קוקה קולה" משתמשת בחוש זה על מנת לחזק את המותג שלה. דוגמא בולטת היא לבושו של סנטה קלאוס היה בדרך כלל ירוק עד ש"קוקה קולה" החליטה לקדם אותו ובגדיו כמובן היו בצבעם של המותגים- לבן ואדום
המותג הקולי- אם נשתמש באותן אמות המידה שבהן השתמשנו למראה החזותי של המותג, יסתבר לנו שחברת "אינטל" היא החברה הבולטת בשימוש הברור ביותר בקול. השילוב של הסאונד עם הלוגו של החברה יצרה במהלך השנים הזדהות של הצרכנים עם הקול יותר טוב מאשר עם הלוגו של החברה.
ריח המותג- בחוש הזה משקיעות פחות חברות מסחריות, אבל גם לו יש תפקיד משמעותי. ריחות שאנו מריחים בחיי היומיום נכנסים ומאוחסנים אצלנו בזיכרון וכל אחד יכול לשלוף את אותו הזיכרון בדיוק ברגע שאותו ריח מגיע אל אפו פעם נוספת. כך למשל חברת התעופה "סינגפור איירליינס" נתפסת כחברה מסחרית המזוהה על פי הריח הייחודי שיש לה בתא הנוסעים.
טעם ומגע- רוב החברות המסחריות אינן רואות בחושים האלו כלי להצלחתם ולכן שימושם ותכליתם פחות רלוונטי לבניית המותג.
כיום יותר ויותר משרדי פרסום ויחסי ציבור משתמשים במותגים על מנת להעביר את המסר והרצון שהוא יוטמע בציבור הלקוחות לא רק לטווח הקצר אלא גם לטווח הארוך.
