חברה עסקית קטנה בצפון הארץ, יודעת ששלב גיוס העובדים הוא השלב הקשה והמתיש מכל. אבל דווקא בשלב הזה נוצרים ועולים כל הקשיים של החברה על פני השטח. זהו שלב קריטי המגדיר את אופייה של החברה. צריכים עובדים בצפון העסקה מיידית , הוא משפט נפוץ מאד במדורי החיפוש. ההעסקה המיידית באה לסמל שהחברה צריכה לגייס לשורותיה עובדים שייכנסו בטווח הזמן המיידי. מגזרים כלכליים חשובים תלויים בהעסקת לא-אזרחים מאז שנות ה-60. (לאחר 1967 שולבו פלסטינים מהשטחים ככוח עבודה זול). מצב זה החל להיות לא יציב כתוצאה מהתקוממויות פלסטיניות ב-1987.המנהיגות הפלסטינית ארגנה שביתות, ממשלת ישראל הטילה סגרים, וזרימת העובדים הפלסטינים נעשתה לא רציפה ולא וודאית. כך נוצר מחסור בידיים עובדות שהביא לעלייה ברמת השכר בענפים הכלכליים. לאחר חתימת אוסלו המצב החמיר עוד יותר- כי בעקבותיו היו פעולות טרור רבות והממשלה הטילה סגר על גבולות ישראל והשטחים וזה יצר מחסור בכוח העבודה בחקלאות ובבנייה. ארגוני המעסיקים הפעילו לחץ על הממשלה ודרשו להביא עולים זרים. זה גרם לממשלה לשנות את מדיניותה ולהתיר גיוס עובדים בחו"ל. העובדים הפלסטינים באו לעבודה ממגוריהם בשטחים ושם נענו צרכיהם(חינוך, דיור, בריאות) אך כעת הגיעו עובדים אשר היה צריך לדאוג לשירותים הדרושים להם. בנוסף בעוד הסיכוי של הפלסטינים להתיישב עם משפחתם בא"י כמעט אפסי, לעומת הסיכוי שמהגרים ומשפחותיהם יתיישבו בארץ גבוה למדי. חלק ממאמציה של המדינה למנוע התיישבות קבע של עובדים זרים , שהובאו באופן מאורגן, היא מניעה של גיוס זוגות נשואים. בנוסף יש איסור על איחוד משפחות, ולכן עובדים בעלי אשרה מאופיינים במשפחות מחוסרות ילדים. מכאן שצורכי הקיום העיקריים שלהם קשורים להספקת דיור ושירותי בריאות לאוכלוסייה מבוגרת. לעומתם אצל מהגרים ספונטניים ללא אשרה , שהמדינה לא יכולה למנוע את נישואיהם והבאת ילדים, יש מספר גדול של משפחות עם ילדים וצרכי הקיום שלהם כוללים שירותי בריאות לילדים ולמבוגרים וחינוך. לכן אם כך, אפשר לראות בצריכים עובדים בצפון העסקה מיידית מקור להרבה נסיבות עתידיות שיובילו חברה מסויימת להעסיק עובדים בעלי רקע ואופי ספציפי המתאים לאותה חברה.
