חג השבועות קרב ובא ואיתו כל המנהגים של החג הנפלא הזה. החג מכונה בתורה יום הביקורים והוא החג השני מבין שלושת הרגלים: סוכות, שבועות ופסח. חג השבועות נחגג ביום ספירת העומר הנמשך כ-7 שבועות, אך אין לו תאריך שנקבע או מצוין בתורה. על פי הלוח העברי בו נחגגים כל מועדי ישראל, צומות וימי זיכרון, חג השבועות חל ב-ו׳ בסיון. בימים של בית המקדש, הקריבו בחג השבועות את קרבן שתי הלחם המסמל את הבאת הביכורים. אחד ממאפייני החג הוא לימוד תורה ולימוד עשרת הדיברות, זאת משום שחג השבועות מזוהה עם יום מתן התורה. את קרבתו של חג השבועות מתחילים לספור החל מהיום השני של חג הפסח, במשך שבעה שבועות. הפסוק המצווה לעשות מצווה זו הוא בספר ויקרא פרק כ״ג, פסוק 16 בו כתוב: ״וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה״.
למעשה, חג השבועות לוקח את המהות שלו מחג הפסח, שכן בחג זה אלוהים גאל את העם היהודי והוציא אותו מעבדות לחירות. את הליך הגאולה השלים אלוהים רק בשבועות, ועל כן חג השבועות משלים את חג הפסח, בו אלוהים העניק לעם ישראל את התורה במעמד הר סיני, זאת במטרה לשמור על ערכים, מצוות ומנהגים עליונים באופן הרוחני של המילה. מסיבה זו, מכונה חג השבועות חג מתן תורה. למעשה חג השבועות, הוא בין החגים הכי קדומים בתורה ומסמל את הקשר של עם ישראל לאלוהיו ואת הקשר שבין האדם לאדמה: ״והבאתם את העומר ראשית קצירכם אל הכהן״. חג השבועות הוא חג ביכורי הקציר בו הקיבוצים והמושבים הפזורים ברחבי הארץ מוציאים את מיטב הגידולים שלהם ואוספים את הקציר מהשדה. בנוסף, חג השבועות מסמל את הקשר שבין העם לבית המקדש. קשר זה עולה בהבאת מנחה לה׳ של ראשית פרי האדמה. פרט להיותו של חג השבועות נקרא גם חג הקציר ויום הביכורים הוא זכה לשמות רבים ביניהם יום החמישים – שבעה שבועות ועוד יום, הנספרים ממוצאי פסח ראשון, יום הקהל בו אלוהים ציווה על משה להקהיל את עם ישראל לפני הר סיני וחג מתן תורה בעקבות קבלת התורה במעמד הר סיני ועשרת הדברות .
