יום ירושלים נחוג בכל שנה בתאריך העברי כ״ח באייר והוא חג לאומי בו מציינים את יום השחרור של ירושלים ואיחודה תחת ריבונות ישראלית לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967. שמות נוספים ליום ירושלים הם יום שחרור ירושלים ויום איחוד ירושלים.
במהלך היום נערכים שלל טקסים ברחבי העיר הבירה ומחוצה לה לציון יום זה ולציון החללים אשר נפלו בקרבות מלחמת שש הימים לשחרורה של העיר הנצחית.
במקביל, באותו יום, מציינים את יום הזיכרון לזכר 4,000 יהודי אתיופיה אשר נספו בדרכם לישראל במסגרת מבצע משה ומבצע אחים.
בשנת 1998 מיסדה הכנסת את מועד החג בחקיקה על ידי חוק יום ירושלים על ידי חבר הכנסת חנן פורת מהמפד״ל. אחת מהסיבות אשר היה חשוב לפורת למסד את יום ירושלים בחוק, היא העובדה שפורת עצמו לחם במלחמת ששת הימים בתור לוחם בחטיבת הצנחנים והיה שותף בקרב לשחרור ירושלים בחזית העיר העתיקה.
פרט למצעדים ותהלוכות ברחבי העיר באותו יום, מתקיים לו מידי שנה טקס ממלכתי בגבעת התחמושת שמטרתו לזכור את הנופלים ולציין את יום זה. בגבעת התחמושת, אשר בה היה מוצב ירדני באזור הצפוני של ירושלים השוכן להר הצופים, התחוללו אחד הקרבות הקשים ועקובים מדם של אותה מלחמה. אותו קרב הוא אחד מבין הקרבות המדוברים ביותר עד היום, ועל כן אין מקום ראוי ממנו לציין את אירועי יום ירושלים. בנוסף, מתקיימים אירועים דתיים רבים במסגרת ציון יום ירושלים ביניהם אמירת הלל ותפילות מיוחדות בבתי הכנסת הפזורים בעיר.
מנגד, ברחבי העולם נוהגים לציין את יום ירושלים הבינלאומי, שהונהג על ידי מנהיג איראן האייתוללה עלי חמינאי בשנת 1979 לאחר המהפכה באיראן והוא מציין התנגדות לציונות ולשליטתה של מדינת ישראל בעיר ירושלים.
נהוג לציין יום זה ביום שישי האחרון של חג הרמאדאן והוא נחוג ברחבי העולם בקרב קהילות מוסלמיות וגם בקרב חלק מערביי ישראל.
אירועי יום זה באיראן מלווים בהפגנות ותהלוכות רבות של אזרחים. הפגנות אלו מאורגנות על ידי משטר האייתוללות באיראן. מדובר ביום מלא כבוד ליהודים שנלחמו בכדי לשחרר את ירושלים הנחשבת לעיר הקדושה עבור שלושת הדתות לנוצרים, ליהודים ולערבים שגרים בה ובסביבה שלה.
